בין דירות
היצירה מגיעה ממוסגרת במסגרת עץ. מידות כולל מסגרת: 55 × 43 ס״מ. דיוקן נשי המתרחש במרחב זמני, דיוקן צבעוני ונוקב המתאר דמות נשית על רקע ארגזי מעבר ובגדי ים תלויים. היצירה בוחנת נושאים של ארעיות, נשיות ובית.רגע תלוי בין בית שעוזבים לבית שעדיין אינו קיים. הדמות מביטה לאחור מתוך ערימת ארגזים, שאריות של יומיום מפורק, ומעליה תלויים בגדי גוף פרחוניים כעדות לשכבות של נשיות, זיכרון ותשוקה. הציור עוסק בתחושת ארעיות עירונית ובמצב הקיומי של חיים “בין דירות” – בין זהויות, בין תפקידים, בין שייכויות. זהו מרחב שבו הגוף נשאר הקבוע היחיד בתוך מציאות מתחלפת.
קורין אביסדריס
קורין אביסדריס היא אמנית רב-תחומית פעילה, בוגרת אקדמיית "בצלאל" לאמנות ועיצוב. עבודותיה מוצגות בתערוכות רבות, בגלריות ובחללי אמנות בארץ ובעולם. הפרקטיקה האמנותית של אביסדריס מתמקדת במושג הדיוקן העצמי כדימוי נזיל, משתנה וחתרני. היא שולטת במגוון רחב של סגנונות ומדיומים, החל מציור שמן ואקריליק ועד לרישום וקומפוזיציות דיגיטליות, תוך שהיא חוקרת את הגבולות שבין הומור להתעלות, בין כאוס לעדינות, ובין המרחב האינטימי לציבורי. תהליך היצירה שלה מבוסס על רישום יומיומי כצורת מדיטציה וחקירה עצמית. אביסדריס מתמירה שברי תרבות חזותית עכשווית, מרשתות חברתיות ופרסום ועד לתולדות האמנות ותרבות הפופ, לכדי מיתולוגיה אישית עשירה. הקו האקספרסיבי והספונטני שלה לוכד מצבים רגשיים חולפים, תוך שהוא שוזר יחד שפות ויזואליות של סוריאליזם, דאדא, מודרניזם ופופ-ארט, עם המיידיות הגולמית של תרבות הרחוב. על ידי הצבת דמותה בתוך יצירות איקוניות ודימויים דיגיטליים, היא מעצבת מחדש את הזהות כפרפורמנס של מגדר ומבט. התוצאה היא גוף עבודה חיוני, אירוני ומודע לעצמו, המהרהר על המציאות הוויזואלית רוויית הגירויים של זמננו ועל הפרדוקסים של נראות ואותנטיות.
קורין אביסדריס היא אמנית רב-תחומית פעילה, בוגרת אקדמיית "בצלאל" לאמנות ועיצוב. עבודותיה מוצגות בתערוכות רבות, בגלריות ובחללי אמנות בארץ ובעולם. הפרקטיקה האמנותית של אביסדריס מתמקדת במושג הדיוקן העצמי כדימוי נזיל, משתנה וחתרני. היא שולטת במגוון רחב של סגנונות ומדיומים, החל מציור שמן ואקריליק ועד לרישום וקומפוזיציות דיגיטליות, תוך שהיא חוקרת את הגבולות שבין הומור להתעלות, בין כאוס לעדינות, ובין המרחב האינטימי לציבורי. תהליך היצירה שלה מבוסס על רישום יומיומי כצורת מדיטציה וחקירה עצמית. אביסדריס מתמירה שברי תרבות חזותית עכשווית, מרשתות חברתיות ופרסום ועד לתולדות האמנות ותרבות הפופ, לכדי מיתולוגיה אישית עשירה. הקו האקספרסיבי והספונטני שלה לוכד מצבים רגשיים חולפים, תוך שהוא שוזר יחד שפות ויזואליות של סוריאליזם, דאדא, מודרניזם ופופ-ארט, עם המיידיות הגולמית של תרבות הרחוב. על ידי הצבת דמותה בתוך יצירות איקוניות ודימויים דיגיטליים, היא מעצבת מחדש את הזהות כפרפורמנס של מגדר ומבט. התוצאה היא גוף עבודה חיוני, אירוני ומודע לעצמו, המהרהר על המציאות הוויזואלית רוויית הגירויים של זמננו ועל הפרדוקסים של נראות ואותנטיות.
