Dancing with life
ציור צבעוני וחי שבו יד שלד מונחת בעדינות על הדשא הירוק, כאילו היא חלק מהטבע עצמו. סביב היד חיפושיות משה רבינו רוקדות במעגל, משתלבות עם תנועת האצבעות כאילו הן מנהלות ריקוד משותף , ריקוד בין חיים למוות. בצד מציץ צמח קוצני, מנסה למשוך את היד אל הסוף הבלתי נמנע, אך היד ממשיכה לשחק עם החיים ברגע הנוכחי. היצירה חוגגת את הדואליות של הקיום, את החיים והמוות המשולבים זה בזה, את הרגעים הקטנים של שמחה לצד המסתורין והאבדון, כריקוד אינסופי שאין לו התחלה או סוף, רק נוכחות תמידית של שני כוחות במקביל.
אנאבלה - רביד רויטמן
מציירת בעיקר באקריליק ושמן על קנבס, ומתמקדת בציור סוריאליסטי סמלי שנוגע בחיים דרך נוכחותו של המוות, לא כמשהו מנוגד להם, אלא כחלק טבעי מהם. בעבודות שלה מופיעים שלדים, עצמות וסמלים של מוות לצד רגעים של יופי, רוך וחיים. דווקא מהמקום החשוך יותר מנסה ליצור תחושת נשימה, דופק ותנועה. הציור שלה נובע בעיקר מתחושה ואינטואיציה. אנאבלה לא מחפשת להעביר מסר חד-משמעי, אלא לבנות עולם רגשי ושקט, כזה שאפשר להרגיש בתוכו משהו אישי. חשוב לה שהצופה לא רק יסתכל על העבודה, אלא ירגיש בה משהו חי. לא דרך רעש או דרמה, אלא דווקא דרך השקט.
מציירת בעיקר באקריליק ושמן על קנבס, ומתמקדת בציור סוריאליסטי סמלי שנוגע בחיים דרך נוכחותו של המוות, לא כמשהו מנוגד להם, אלא כחלק טבעי מהם. בעבודות שלה מופיעים שלדים, עצמות וסמלים של מוות לצד רגעים של יופי, רוך וחיים. דווקא מהמקום החשוך יותר מנסה ליצור תחושת נשימה, דופק ותנועה. הציור שלה נובע בעיקר מתחושה ואינטואיציה. אנאבלה לא מחפשת להעביר מסר חד-משמעי, אלא לבנות עולם רגשי ושקט, כזה שאפשר להרגיש בתוכו משהו אישי. חשוב לה שהצופה לא רק יסתכל על העבודה, אלא ירגיש בה משהו חי. לא דרך רעש או דרמה, אלא דווקא דרך השקט.
