דנטה ווירגיל בשאול
ציור מים על נייר בעל נוכחות פיוטית ואווירית, שבו שתי דמויות רכות כמעט נמסות מתוך שכבות שקופות של ורוד, אפור וזהוב חם. הטיפול החופשי בצבע והמעברים המטושטשים יוצרים תחושה חלומית ושקטה, כמו רגע אינטימי שעולה מתוך זיכרון, ערפל ואור אחרון של יום.
דניאל קוטנר
מאז שהוא זוכר את עצמו דניאל קוטנר רשם. בבית ספר, בשולי המחברות, בלימודים במהלך הרצאות ובעבודה, ובדיונים ארוכים בעבודה. תמיד עם דף ועפרון או עט. כשהיה בבי"ס יסודי הוריו שלחו אותו לחוג אמנות. מאד נהנה מהחוויה, ואולי מסיבה זאת חזר, כאדם מבוגר, לחוגי ציור ולסדנאות אמנות ופיסול. למד אצל אמנים שונים במוזיאון ישראל, בסדנת ההדפס בירושלים, ב- School of Visual Arts בניו יורק, בין היתר, עם דליה נאווי, מורין פיין, מאיר אפלפלד והפסלת לאה דולינסקי. בשנים האחרונות התמקד בצבעי מים בסדנת האמן בני גסנבאור. דניאל צייר ורשם תמיד להנאתו הפרטית אך השתתף במספר תערוכות קיבוציות, כמו תערוכות אמני משרד החוץ. במסגרת עבודתו כדיפלומט יצא לו לגור במדינות שונות, לבקר במוזיאונים, להכיר אמנים ולצייר נופים. עד היום, לכל מקום בו הוא מבקר, הוא לוקח את ערכת הציור והרישום שלו. הפנקסים מצטברים אצלו בבית.
מאז שהוא זוכר את עצמו דניאל קוטנר רשם. בבית ספר, בשולי המחברות, בלימודים במהלך הרצאות ובעבודה, ובדיונים ארוכים בעבודה. תמיד עם דף ועפרון או עט. כשהיה בבי"ס יסודי הוריו שלחו אותו לחוג אמנות. מאד נהנה מהחוויה, ואולי מסיבה זאת חזר, כאדם מבוגר, לחוגי ציור ולסדנאות אמנות ופיסול. למד אצל אמנים שונים במוזיאון ישראל, בסדנת ההדפס בירושלים, ב- School of Visual Arts בניו יורק, בין היתר, עם דליה נאווי, מורין פיין, מאיר אפלפלד והפסלת לאה דולינסקי. בשנים האחרונות התמקד בצבעי מים בסדנת האמן בני גסנבאור. דניאל צייר ורשם תמיד להנאתו הפרטית אך השתתף במספר תערוכות קיבוציות, כמו תערוכות אמני משרד החוץ. במסגרת עבודתו כדיפלומט יצא לו לגור במדינות שונות, לבקר במוזיאונים, להכיר אמנים ולצייר נופים. עד היום, לכל מקום בו הוא מבקר, הוא לוקח את ערכת הציור והרישום שלו. הפנקסים מצטברים אצלו בבית.
