משתה עד לא ידע
שולחן לבן, נקי, חגיגי, כוסות זכוכית מסודרות בקפידה. הכל עומד בדיוק במקום, מוכן לחגיגה, אבל בכוסות- לא יין, לא מים, אלא נוזל כביסה. היצירה בוחנת האם יש טקס גם בעבודות הבית, ומתייחסת לטשטוש הגבולות בין מה קדוש למה יומיומי, מה חג ומה עול. העבודה מצביעה על המתח שבין הפעולה הכי יומיומית- כביסה- לבין האופן שבו היא נעטפת בטקסיות כמעט פולחנית. היא לא סתם חוזרת, היא מתקיימת שוב ושוב כאילו זו הפעם הראשונה.
נועה אריקו
נועה אריקו נולדה וגדלה בקיבוץ מענית, בו היא מתגוררת גם כיום. היא למדה צילום בסטודיו גברא והתמקצעה בצילום אדריכלות ועיצוב פנים, תחום שבו היא עוסקת כיום. עבודתה מושפעת מעקרונות הצילום האדריכלי ומאופיינת בקווים נקיים, קומפוזיציות מדויקות, שימוש באור טבעי והדגשת טקסטורות וחומרים. מתוך רגישות לפרטים וחוש אסתטי מפותח, היא מחפשת את הרגעים החמקמקים שבהם האור פוגש את החלל, ומתרגמת אותם לדימויים מוקפדים, שקטים ומלאי נוכחות.
נועה אריקו נולדה וגדלה בקיבוץ מענית, בו היא מתגוררת גם כיום. היא למדה צילום בסטודיו גברא והתמקצעה בצילום אדריכלות ועיצוב פנים, תחום שבו היא עוסקת כיום. עבודתה מושפעת מעקרונות הצילום האדריכלי ומאופיינת בקווים נקיים, קומפוזיציות מדויקות, שימוש באור טבעי והדגשת טקסטורות וחומרים. מתוך רגישות לפרטים וחוש אסתטי מפותח, היא מחפשת את הרגעים החמקמקים שבהם האור פוגש את החלל, ומתרגמת אותם לדימויים מוקפדים, שקטים ומלאי נוכחות.
