ילדה מנשקת חיה- ציור בגיר פסטל, בקו חופשי ממוסגר בעץ מוזהב
ציור בגירי פנדה, בקו חופשי, ילדה מחזיקה חיית מחמד. ממוסגר במסגרת עץ וזהב.
יעל פיבק אילן
שמי יעל פיבק אילן, אם לשלושה ילדים, חיה ויוצרת בין הגליל לתל אביב. אני בעלת חלל אמנים וסטודיו משותף בקריית המלאכה בתל אביב. עבודתי נעה בין ציור, צילום ואוצרות עצמאית, ומתמקדת במרחב שבין הפרטי לקולקטיבי, בין זיכרון אישי לנוף ישראלי משתנה. אני עובדת בטכניקות של שמן, אקריליק ופנדה, ומשתמשת בצילום כחומר וכמבט נוסף על המציאות כבסיס לעבודת הצבע. דימויי האנשים והנופים ביצירתי שואפים לגעת בשבריריות הקיום המקומי, במתח שבין חמלה לחשיפה, בין אינטימיות לניגודי האור הארץ־ישראלי. העבודות שלי נובעות ממפגש מתמשך עם החיים כאן — הנוף, האור, האנשים והמעברים שבין המקומות. אני מבקשת באמצעותן להאיר את המוכר באור אחר, לא כעדות בלבד אלא כהזמנה להרהור מחודש על זהות, שייכות ויופי שמתחבא בתוך השגרה.
שמי יעל פיבק אילן, אם לשלושה ילדים, חיה ויוצרת בין הגליל לתל אביב. אני בעלת חלל אמנים וסטודיו משותף בקריית המלאכה בתל אביב. עבודתי נעה בין ציור, צילום ואוצרות עצמאית, ומתמקדת במרחב שבין הפרטי לקולקטיבי, בין זיכרון אישי לנוף ישראלי משתנה. אני עובדת בטכניקות של שמן, אקריליק ופנדה, ומשתמשת בצילום כחומר וכמבט נוסף על המציאות כבסיס לעבודת הצבע. דימויי האנשים והנופים ביצירתי שואפים לגעת בשבריריות הקיום המקומי, במתח שבין חמלה לחשיפה, בין אינטימיות לניגודי האור הארץ־ישראלי. העבודות שלי נובעות ממפגש מתמשך עם החיים כאן — הנוף, האור, האנשים והמעברים שבין המקומות. אני מבקשת באמצעותן להאיר את המוכר באור אחר, לא כעדות בלבד אלא כהזמנה להרהור מחודש על זהות, שייכות ויופי שמתחבא בתוך השגרה.
