שמש אחרונה

עינת להב

הצילום שלי, בין אם בפורטרטים ובין אם באבסטרקט, נובע מקסם עמוק כלפי החוויה האנושית. אני מחפשת את הרגעים השקטים — את המבט, המחווה, הסוד שמסתתר מתחת לפני השטח. העבודות שלי נעות בין רגש לזהות, בין זיכרון לתרבות, וחוקרות את הסיפורים הקטנים שלעיתים נותרים בצל. מבעד לעדשה אני שואפת ללכוד לא רק תמונה, אלא חוויה — רסיס של אמת, של זיכרון ושל נשמה בהשראת מילותיו של רוברט פרנק: “יש דבר אחד שחייב להיות בצילום: האנושיות של הרגע.”