לעזוב את הקן
ציור שמן המשתמש בנוף השקיעה כמטאפורה לתהליך של פרידה וצמיחה. שני העצים המרכזיים ניצבים בזקיפות ובחוסן מול גלי החיים, כסמל להורים המגוננים שעמדו שנים מול אתגרי הזמן. כעת, הם נפרדים מהעץ הצעיר והקטן שבאופק, הנשלח לחתור קדימה אל עבר עתידו. היצירה מסמלת את הרגע שבו הבית והערכים הופכים לצידה לדרך עבור הבת היוצאת אל העולם הגדול – אל חיים של נתינה, עצמאות ותרומה לעם ישראל. הציפור בשמיים, המתעופפת אל עבר האור הזהוב, מסמנת את הכיוון ומאירה את הדרך החדשה.
נריה ספיר
נריה ספיר ילידת 1979 היא אמנית פלסטית, בוגרת לימודי תואר ראשון באומנות והוראה (2003, 2024) ממכללת "אמונה". לצד הכשרתה האקדמית, העמיקה ספיר את עולמה היצירתי דרך , לימודים אצל אמנים שונים, שהעניקו לה צורות הסתכלות מגוונות על מעשה האמנות וגיבשו את שפתה האישית הייחודית. כיום היא יוצרת בסטודיו ועוסקת בהוראת אמנות . גוף העבודות של ספיר הוא ביטוי של התפעלות בלתי אמצעית מן הטבע והאדמה. עבורה, המפגש עם הנוף הישראלי אינו רק התבוננות, אלא צורך קיומי – "כאוויר לנשימה". היא שואפת ללכוד את הרגע שבו המבט פוגש במרחב, ולהעביר אל הבד את אותה נשימה פנימית ואת התחושות הגולמיות שעלו בה במקום עצמו. בציור במדיות שונות, ספיר מנציחה את החיוניות של הטבע ורגעים מחיי היומיום, תוך שהיא הופכת את המראה החלוף ליצירה בעלת נוכחות ורגש . ספיר הציגה את עבודותיה בתערוכות קבוצתיות בולטות בישראל, ביניהן : • בית ציוני אמריקה, תל אביב (2025): תצוגת יצירות במדיות שונות המתמקדות בטבע ובנוף המקומי . • מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים(2023 ): השתתפות בתערוכת נשים קבוצתית . בעבודתה ובהוראת האמנות, ספיר ממשיכה לחקור את כוחו של הציור לתרגם חוויה חושית ורוחנית לכדי שפה ויזואלית חיה .
נריה ספיר ילידת 1979 היא אמנית פלסטית, בוגרת לימודי תואר ראשון באומנות והוראה (2003, 2024) ממכללת "אמונה". לצד הכשרתה האקדמית, העמיקה ספיר את עולמה היצירתי דרך , לימודים אצל אמנים שונים, שהעניקו לה צורות הסתכלות מגוונות על מעשה האמנות וגיבשו את שפתה האישית הייחודית. כיום היא יוצרת בסטודיו ועוסקת בהוראת אמנות . גוף העבודות של ספיר הוא ביטוי של התפעלות בלתי אמצעית מן הטבע והאדמה. עבורה, המפגש עם הנוף הישראלי אינו רק התבוננות, אלא צורך קיומי – "כאוויר לנשימה". היא שואפת ללכוד את הרגע שבו המבט פוגש במרחב, ולהעביר אל הבד את אותה נשימה פנימית ואת התחושות הגולמיות שעלו בה במקום עצמו. בציור במדיות שונות, ספיר מנציחה את החיוניות של הטבע ורגעים מחיי היומיום, תוך שהיא הופכת את המראה החלוף ליצירה בעלת נוכחות ורגש . ספיר הציגה את עבודותיה בתערוכות קבוצתיות בולטות בישראל, ביניהן : • בית ציוני אמריקה, תל אביב (2025): תצוגת יצירות במדיות שונות המתמקדות בטבע ובנוף המקומי . • מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים(2023 ): השתתפות בתערוכת נשים קבוצתית . בעבודתה ובהוראת האמנות, ספיר ממשיכה לחקור את כוחו של הציור לתרגם חוויה חושית ורוחנית לכדי שפה ויזואלית חיה .
