דיוקן עצמי
דיוקן אקריליק על בד שנבנה ברגישות רבה לאור, לצל ולמעברי הטון. המבט המכונס והעיניים העצומות מעניקים לדמות איכות מהורהרת ושקטה, כמעט מדיטטיבית. הבחירה בפלטה מונוכרומטית מחזקת את הדרמה העדינה ומדגישה את הפיסוליות של הפנים והצוואר.
שני אברמוביץ
בת 41, יוצרת עצמאית מכרמיאל. שני יוצרת מתוך זהותה כאישה, כאמא וכדתייה. כאישה, היא מציירת את דיוקנה העצמי ודיוקנאות של נשים הקרובות לליבה. גם תנועת הרישום שלה, שמשלבת בין קווים מפותלים ורכים לקווים חדים ועוצמתיים, מחפשת מהי "אמנות נשית". כאמא, היא משתמשת בדימויים של היריון, לידה ואמהות כדי לבטא את המורכבות שבין אמהות ואמנות. העץ העירום שהיא מפתחת לכדי דימויים מופשטים, הוא אלגוריה לאמהות ולחיבור הבין-דורי; סבתא, אמא, בת. כאישה דתייה, היא שואבת השראה מהעולמות הרוחניים של היהדות. ברישומיה המופשטים יש מימד של תפילה, ושאיפה לחיבור בין שמיים וארץ. בוגרת תואר ראשון באמנות ובהוראה ממכללת אמונה, ותואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת חיפה. מלמדת אמנות בבית ספר מחוננים, במסגרת לנוער בסיכון, ובחוגים לילדים. אמא לשישה ילדים וסבתא לנכד.
בת 41, יוצרת עצמאית מכרמיאל. שני יוצרת מתוך זהותה כאישה, כאמא וכדתייה. כאישה, היא מציירת את דיוקנה העצמי ודיוקנאות של נשים הקרובות לליבה. גם תנועת הרישום שלה, שמשלבת בין קווים מפותלים ורכים לקווים חדים ועוצמתיים, מחפשת מהי "אמנות נשית". כאמא, היא משתמשת בדימויים של היריון, לידה ואמהות כדי לבטא את המורכבות שבין אמהות ואמנות. העץ העירום שהיא מפתחת לכדי דימויים מופשטים, הוא אלגוריה לאמהות ולחיבור הבין-דורי; סבתא, אמא, בת. כאישה דתייה, היא שואבת השראה מהעולמות הרוחניים של היהדות. ברישומיה המופשטים יש מימד של תפילה, ושאיפה לחיבור בין שמיים וארץ. בוגרת תואר ראשון באמנות ובהוראה ממכללת אמונה, ותואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת חיפה. מלמדת אמנות בבית ספר מחוננים, במסגרת לנוער בסיכון, ובחוגים לילדים. אמא לשישה ילדים וסבתא לנכד.
