ברוש לבן שביל-בורדו
הדפס משי עוצמתי על נייר, שבו מקצבים של קווים, מרקמים צפופים וצורה בהירה חדה מייצרים תחושת תנועה ומתח. הקומפוזיציה האנכית מושכת את העין מלמעלה למטה, והמפגש בין אדום, שחור ולבן מעניק לעבודה נוכחות גרפית חזקה עם נראות עכשווית. הדפס רשת מקורי על נייר שטיינבך נטול חומצה, במהדורה מוגבלת, עם מסגור בפרופיל מוזיאלי, ממוספר וחתום ע"י האמנית. 6/9
שושנה גבעון
שושנה גבעון היא אמנית רב-תחומית אשר יוצרת על הקו שבין הפיגורטיבי למופשט, מתוך נקודת המפגש בין סיפורה האישי לזה האוניברסלי. גבעון משתמשת בצילומים שהיא מצלמת, אותם היא מעבדת והופכת להדפסי רשת, תחריטים ועיבודי טקסטיל, במהדורות קטנות, בעבודת יד עמלנית שמבטאת את עולמה הפנימי. על חלק מההדפסים היא מציירת ולכן אף יצירה אינה זהה בדיוק לאחרת. גבעון בוגרת המדרשה לאמנות שם פיתחה את עיסוקה בצילום ובטכניקת ההדפס המועדפת עליה. לאורך שנות עבודתה השתתפה בתערוכות בגלריות רבות בארץ ובחו"ל, ביניהן בבית האמנים בתל-אביב, בגלריה השיתופית בכברי בביאנלה להדפס Douro בספרד ועוד. עבודותיה של גבעון מאופיינות במרקמי טקסטיל דחוסים מהם מבליחים או נטמעים דימויים שהושפעו מהסביבה התרבותית בה היתה נוכחות לרקמה טקסטילים ותכשיטים. היצירות מעבירות תחושה של חום ואינטימיות המתפרצת מתוך נראות מתוחכמת ומודרנית. הצבעוניות המיוחדת ביצירות של גבעון, בה שולטים צבעי האדמה לצד מונוכרומטיות של שחור-לבן, מעמיקה את תחושת הקשר למקום. גבעון יוצרת סימביוזה אמינה בין מזרח למערב. היא מצליחה לבודד את הדימויים המוצגים מהנרטיב האישי שלה ולתת להם את מלוא הבמה להדהד, ולאפשר לצופה לנוע בין הסיפור המסתתר מתחת לפני השטח ובין האסתטיקה הרעיונית, המושפעת מההיכרות הנרחבת שלה עם תולדות האמנות. בעבודותיה ניכרת ההשפעה החזותיות של אמנות יהודית עממית מימי בצלאל, אורנמנטיקה איסלאמית וציור ישראלי בן זמננו. עבודותיה מפגישות בין עולמות שונים של תרבות ואסתטיקה באופן שמספר את סיפורה האוטוביוגרפי על זכרונות וגעגוע, חיפוש אחר זהות ושייכות במרקם תרבותי מורכב, או בשמו השני - הישראליות.
שושנה גבעון היא אמנית רב-תחומית אשר יוצרת על הקו שבין הפיגורטיבי למופשט, מתוך נקודת המפגש בין סיפורה האישי לזה האוניברסלי. גבעון משתמשת בצילומים שהיא מצלמת, אותם היא מעבדת והופכת להדפסי רשת, תחריטים ועיבודי טקסטיל, במהדורות קטנות, בעבודת יד עמלנית שמבטאת את עולמה הפנימי. על חלק מההדפסים היא מציירת ולכן אף יצירה אינה זהה בדיוק לאחרת. גבעון בוגרת המדרשה לאמנות שם פיתחה את עיסוקה בצילום ובטכניקת ההדפס המועדפת עליה. לאורך שנות עבודתה השתתפה בתערוכות בגלריות רבות בארץ ובחו"ל, ביניהן בבית האמנים בתל-אביב, בגלריה השיתופית בכברי בביאנלה להדפס Douro בספרד ועוד. עבודותיה של גבעון מאופיינות במרקמי טקסטיל דחוסים מהם מבליחים או נטמעים דימויים שהושפעו מהסביבה התרבותית בה היתה נוכחות לרקמה טקסטילים ותכשיטים. היצירות מעבירות תחושה של חום ואינטימיות המתפרצת מתוך נראות מתוחכמת ומודרנית. הצבעוניות המיוחדת ביצירות של גבעון, בה שולטים צבעי האדמה לצד מונוכרומטיות של שחור-לבן, מעמיקה את תחושת הקשר למקום. גבעון יוצרת סימביוזה אמינה בין מזרח למערב. היא מצליחה לבודד את הדימויים המוצגים מהנרטיב האישי שלה ולתת להם את מלוא הבמה להדהד, ולאפשר לצופה לנוע בין הסיפור המסתתר מתחת לפני השטח ובין האסתטיקה הרעיונית, המושפעת מההיכרות הנרחבת שלה עם תולדות האמנות. בעבודותיה ניכרת ההשפעה החזותיות של אמנות יהודית עממית מימי בצלאל, אורנמנטיקה איסלאמית וציור ישראלי בן זמננו. עבודותיה מפגישות בין עולמות שונים של תרבות ואסתטיקה באופן שמספר את סיפורה האוטוביוגרפי על זכרונות וגעגוע, חיפוש אחר זהות ושייכות במרקם תרבותי מורכב, או בשמו השני - הישראליות.
