מחלוקת
צילום שחור-לבן מהודק שהופך פטריות יומיומיות לטבע דומם בעל נוכחות פיסולית. העבודה נשענת על משחק מדויק בין אור לצל, מרקמים עשירים וחלל ריק דרמטי, ויוצרת מראה מינימליסטי, שקט ומתוחכם עם אופי כמעט תיאטרלי.
לוי דביש
הצילום שלי מתחיל בהתבוננות באור טבעי ובאופן שבו הוא פוגש נופים, אנשים ואובייקטים יומיומיים. אני עובד עם אור קיים, בארץ וטיולים בעולם, ומחפש רגעים של שקט, איזון ונוכחות. צילומי הנוף תופסים מקום מרכזי בעבודה שלי. אני נמשך למרחבים פתוחים, למפגש בין אור, זמן ומקום. גם במקומות מוכרים, אני מחפש זווית אישית ושקטה, כזו שמזמינה מבט מתמשך. לצד זאת, בעבודות הסטיל לייף אני מצלם פירות, ירקות וחפצים יומיומיים, לעיתים ברגעים של שינוי והבשלה. דווקא שם מתגלה בעיניי יופי עדין ולא מושלם. גם בצילום אנשים אני שואף לכנות ולפשטות, ומעדיף להדגיש את מה שיש, מבלי להסתיר או לייפות.
הצילום שלי מתחיל בהתבוננות באור טבעי ובאופן שבו הוא פוגש נופים, אנשים ואובייקטים יומיומיים. אני עובד עם אור קיים, בארץ וטיולים בעולם, ומחפש רגעים של שקט, איזון ונוכחות. צילומי הנוף תופסים מקום מרכזי בעבודה שלי. אני נמשך למרחבים פתוחים, למפגש בין אור, זמן ומקום. גם במקומות מוכרים, אני מחפש זווית אישית ושקטה, כזו שמזמינה מבט מתמשך. לצד זאת, בעבודות הסטיל לייף אני מצלם פירות, ירקות וחפצים יומיומיים, לעיתים ברגעים של שינוי והבשלה. דווקא שם מתגלה בעיניי יופי עדין ולא מושלם. גם בצילום אנשים אני שואף לכנות ולפשטות, ומעדיף להדגיש את מה שיש, מבלי להסתיר או לייפות.
