יבול של פריחות
צילום דיגיטלי גדול שמעניק לפרחי הקישוא מבט כמעט פיסולי, דרך קומפוזיציה צפופה ומקרוב. החזרתיות הצורנית, המרקמים הרכים של עלי הכותרת והמעברים העדינים בין צהוב, ירקרק ואוכרה יוצרים עבודה עכשווית עם נוכחות חזקה, שמצליחה להפוך רגע יומיומי בשוק לדימוי עשיר ומסקרן.
לוי דביש
הצילום שלי מתחיל בהתבוננות באור טבעי ובאופן שבו הוא פוגש נופים, אנשים ואובייקטים יומיומיים. אני עובד עם אור קיים, בארץ וטיולים בעולם, ומחפש רגעים של שקט, איזון ונוכחות. צילומי הנוף תופסים מקום מרכזי בעבודה שלי. אני נמשך למרחבים פתוחים, למפגש בין אור, זמן ומקום. גם במקומות מוכרים, אני מחפש זווית אישית ושקטה, כזו שמזמינה מבט מתמשך. לצד זאת, בעבודות הסטיל לייף אני מצלם פירות, ירקות וחפצים יומיומיים, לעיתים ברגעים של שינוי והבשלה. דווקא שם מתגלה בעיניי יופי עדין ולא מושלם. גם בצילום אנשים אני שואף לכנות ולפשטות, ומעדיף להדגיש את מה שיש, מבלי להסתיר או לייפות.
הצילום שלי מתחיל בהתבוננות באור טבעי ובאופן שבו הוא פוגש נופים, אנשים ואובייקטים יומיומיים. אני עובד עם אור קיים, בארץ וטיולים בעולם, ומחפש רגעים של שקט, איזון ונוכחות. צילומי הנוף תופסים מקום מרכזי בעבודה שלי. אני נמשך למרחבים פתוחים, למפגש בין אור, זמן ומקום. גם במקומות מוכרים, אני מחפש זווית אישית ושקטה, כזו שמזמינה מבט מתמשך. לצד זאת, בעבודות הסטיל לייף אני מצלם פירות, ירקות וחפצים יומיומיים, לעיתים ברגעים של שינוי והבשלה. דווקא שם מתגלה בעיניי יופי עדין ולא מושלם. גם בצילום אנשים אני שואף לכנות ולפשטות, ומעדיף להדגיש את מה שיש, מבלי להסתיר או לייפות.
