בדידות מוכתרת
ציור שמן על נייר בעל נוכחות דרמטית, שבו הגוף הגברי מופיע כמעט כמו פסל חי בתוך מרחב צבע חופשי וסוער. משיחות המכחול הגלויות, יחד עם גווני ורוד, אוכרה וחום, יוצרות תחושה טעונה ואינטימית, בעוד הכתר מוסיף רובד סמלי של כוח, פגיעוּת וזמן.
קובי צרפתי
קובי צרפתי הוא צייר פיגורטיבי ונופי, שפועל מתוך חיפוש אחר נוכחות חיה, אותנטית וטעונה. ציוריו שואבים השראה ממסורות קלאסיות, אך נשענים על שפה אישית וישירה – כזו שאינה מסתירה את פעולת היד, את המאמץ, את הטעות, ואת הצבע כשהוא במלוא עוצמתו. בין אם מדובר בדמות או בנוף, עבודותיו נבנות מקונטרסטים חדים, צבעים משלימים ומשיכות מכחול פראיות – המטענות את הדימוי באנרגיה ובתחושת תזזית פנימית. הקומפוזיציות מדויקות אך אינן מרוסנות, שואפות לאיזון אך תמיד מותירות מקום לבלתי צפוי.עבור צרפתי, הציור הוא זירה של מתח מתמשך בין שליטה לחופש; מקום שבו הרגע החולף מתעצב לכדי דימוי ממשי, טעון ולעיתים גם לא פתור. למד ציור אצל שורה של אמנים מרכזיים בזירה המקומית, בהם דוד ניפו, ארם גרשוני, אליה כפטר ואדם כהן. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ברחבי הארץ.
קובי צרפתי הוא צייר פיגורטיבי ונופי, שפועל מתוך חיפוש אחר נוכחות חיה, אותנטית וטעונה. ציוריו שואבים השראה ממסורות קלאסיות, אך נשענים על שפה אישית וישירה – כזו שאינה מסתירה את פעולת היד, את המאמץ, את הטעות, ואת הצבע כשהוא במלוא עוצמתו. בין אם מדובר בדמות או בנוף, עבודותיו נבנות מקונטרסטים חדים, צבעים משלימים ומשיכות מכחול פראיות – המטענות את הדימוי באנרגיה ובתחושת תזזית פנימית. הקומפוזיציות מדויקות אך אינן מרוסנות, שואפות לאיזון אך תמיד מותירות מקום לבלתי צפוי.עבור צרפתי, הציור הוא זירה של מתח מתמשך בין שליטה לחופש; מקום שבו הרגע החולף מתעצב לכדי דימוי ממשי, טעון ולעיתים גם לא פתור. למד ציור אצל שורה של אמנים מרכזיים בזירה המקומית, בהם דוד ניפו, ארם גרשוני, אליה כפטר ואדם כהן. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ברחבי הארץ.
