לימוד דמות בצל
עבודה פיגורטיבית עוצמתית בשמן על נייר, המתמקדת בגוף הגברי מתוך מבט ציורי ולא אקדמי בלבד. הדמות ניצבת בין משטח בהיר לבין מסה כהה, והניגוד הזה יוצר דרמה שקטה ונוכחות מרוכזת. משיחות המכחול החופשיות ופלטת האדמה המצומצמת מעניקות לציור תחושה אינטימית, חשופה ומלאת עומק.
קובי צרפתי
קובי צרפתי הוא צייר פיגורטיבי ונופי, שפועל מתוך חיפוש אחר נוכחות חיה, אותנטית וטעונה. ציוריו שואבים השראה ממסורות קלאסיות, אך נשענים על שפה אישית וישירה – כזו שאינה מסתירה את פעולת היד, את המאמץ, את הטעות, ואת הצבע כשהוא במלוא עוצמתו. בין אם מדובר בדמות או בנוף, עבודותיו נבנות מקונטרסטים חדים, צבעים משלימים ומשיכות מכחול פראיות – המטענות את הדימוי באנרגיה ובתחושת תזזית פנימית. הקומפוזיציות מדויקות אך אינן מרוסנות, שואפות לאיזון אך תמיד מותירות מקום לבלתי צפוי.עבור צרפתי, הציור הוא זירה של מתח מתמשך בין שליטה לחופש; מקום שבו הרגע החולף מתעצב לכדי דימוי ממשי, טעון ולעיתים גם לא פתור. למד ציור אצל שורה של אמנים מרכזיים בזירה המקומית, בהם דוד ניפו, ארם גרשוני, אליה כפטר ואדם כהן. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ברחבי הארץ.
קובי צרפתי הוא צייר פיגורטיבי ונופי, שפועל מתוך חיפוש אחר נוכחות חיה, אותנטית וטעונה. ציוריו שואבים השראה ממסורות קלאסיות, אך נשענים על שפה אישית וישירה – כזו שאינה מסתירה את פעולת היד, את המאמץ, את הטעות, ואת הצבע כשהוא במלוא עוצמתו. בין אם מדובר בדמות או בנוף, עבודותיו נבנות מקונטרסטים חדים, צבעים משלימים ומשיכות מכחול פראיות – המטענות את הדימוי באנרגיה ובתחושת תזזית פנימית. הקומפוזיציות מדויקות אך אינן מרוסנות, שואפות לאיזון אך תמיד מותירות מקום לבלתי צפוי.עבור צרפתי, הציור הוא זירה של מתח מתמשך בין שליטה לחופש; מקום שבו הרגע החולף מתעצב לכדי דימוי ממשי, טעון ולעיתים גם לא פתור. למד ציור אצל שורה של אמנים מרכזיים בזירה המקומית, בהם דוד ניפו, ארם גרשוני, אליה כפטר ואדם כהן. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ברחבי הארץ.
