בתוך בועת אוויר
הוא מוקף באוויר — בדיוק במה שגופו צועק אליו — אך אינו יכול לקחת ממנו דבר. הבועות עולות סביבו כמו הבטחה שנשברת שוב ושוב, מתנפחות ככל שהוא מתקרב לפני השטח, ואז נעלמות חזרה אל העולם שממנו הגיע. חופש. נגיש לכל. רק לא לו, לא עכשיו. זו מהות הצלילה החופשית: להיכנס מרצון למקום שבו הגוף אינו שייך, לסמוך על נשימה אחת שתשמור עליו, ולעלות בשלווה בעוד האוויר — שפע מלא ממנו — מרחף סביב ומזכיר בדיוק מה שאינך יכול לעשות. הפרדוקס אינו מקרי. הוא הלב של הדבר. כי מי שיורד לעומק יודע שהחופש האמיתי אינו נמצא בנשימה עצמה — אלא ברגע שבו לומדים להסתדר בלעדיה.
כמות
דודי ארדון
עבודותיו נולדו מתוך מפגש חי בין תנועה, ים ותודעה. מצלם כדי ללכוד רגעים של זרימה – אותם מצבי ביניים שבהם הגוף, האור והמרחב מתכנסים. כניסתו למים, לתנועה או למסע היא חלק מתהליך היצירה עצמו: החוויה הגופנית, הנשימה, הקצב הוא מחפש את השבריר שבו המציאות מגלה רבדים נסתרים, ואת הדיאלוג העדין בין חופש למשמעת, בין חושים פתוחים לבין מבט מחודד. הצילומים בעיניו יומן מסע רגשי־פיזי - ביוגרפיה של רגע - המאפשר לצופה לחוש את הפראות, השקט והסקרנות שמניעים אותי שוב ושוב אל נקודת המפגש בין אדם, טבע ואור.
עבודותיו נולדו מתוך מפגש חי בין תנועה, ים ותודעה. מצלם כדי ללכוד רגעים של זרימה – אותם מצבי ביניים שבהם הגוף, האור והמרחב מתכנסים. כניסתו למים, לתנועה או למסע היא חלק מתהליך היצירה עצמו: החוויה הגופנית, הנשימה, הקצב הוא מחפש את השבריר שבו המציאות מגלה רבדים נסתרים, ואת הדיאלוג העדין בין חופש למשמעת, בין חושים פתוחים לבין מבט מחודד. הצילומים בעיניו יומן מסע רגשי־פיזי - ביוגרפיה של רגע - המאפשר לצופה לחוש את הפראות, השקט והסקרנות שמניעים אותי שוב ושוב אל נקודת המפגש בין אדם, טבע ואור.
