"חסד השקט"
כמה חפצים פשוטים על שולחן ונר דולק. פלטה מאופקת וקלאסית. מאחורי הפשטות החזותית מסתתרת מבנה סימבולי: ספר ישן עם דף מסומן מזמין קריאה איטית ולא ממהרת; פירות פשוטים עשויים בכל רגע להעניק מתיקות טבעית ושובע; להבת הנר, כסימן לזכות להתבוננות, כמעט משהה את הזמן. שפת הציור עצמה — איטית, קשובה, בנויה ממעברים עדינים של אור וצל — מניחה אופן תפיסה שבו המבט מאט בהדרגה והנפש נכנסת למצב של ריכוז שקט ושלווה. הצייר חווה את האפשרות הזו של ציור איטי וקשוב כפריבילגיה אישית של שקט ובוחר לחלוק אותה עם הצופה. במבט ראשון טבע דומם פשוט, היצירה פותחת בפני הצופה בן זמננו אחד מהחוויות היקרות ביותר בעולם המואץ — הזכות לעצירה, הפריבילגיה של השקט.
מרתה שייניס
נולדה בברית המועצות למשפחת אמנים רב־דורית, וספגה מגיל צעיר את יסודות היצירה הקלאסית. את השכלתה השלימה עם תואר אקדמי שני (MFA) בציור ובתיאטרון בהאקדמיה האוקראינית לאמנויות יפות. כיום חיה ופועלת בצפון ישראל, בעיר נהריה, ועוסקת בהוראת אמנות, בבימוי וביצירה ציורית. עבודתה נשענת על מסורת קלאסית עמוקה, אותה מביאה לידי ביטוי בפרשנות אישית ועכשווית. בציורייה מקדישה זמן רב לתהליך, בוחנת לעומק כל פרט, ומשלבת טכניקות ציור מסורתיות עתיקות עם חומרים מודרניים — מתוך שאיפה ליצור עבודות בעלות עומק, רגישות ואיכות על-זמנית.
נולדה בברית המועצות למשפחת אמנים רב־דורית, וספגה מגיל צעיר את יסודות היצירה הקלאסית. את השכלתה השלימה עם תואר אקדמי שני (MFA) בציור ובתיאטרון בהאקדמיה האוקראינית לאמנויות יפות. כיום חיה ופועלת בצפון ישראל, בעיר נהריה, ועוסקת בהוראת אמנות, בבימוי וביצירה ציורית. עבודתה נשענת על מסורת קלאסית עמוקה, אותה מביאה לידי ביטוי בפרשנות אישית ועכשווית. בציורייה מקדישה זמן רב לתהליך, בוחנת לעומק כל פרט, ומשלבת טכניקות ציור מסורתיות עתיקות עם חומרים מודרניים — מתוך שאיפה ליצור עבודות בעלות עומק, רגישות ואיכות על-זמנית.
