Whispers on thorns
ורדים נמתחים אל המרחב, עטופים בקורי עכביש דקיקים, ועכביש מטייל ביניהם ברוגע מוחלט, כל פרט טבעי, בלתי מאיים. הציור חושף את הגותיות שבהתבוננות שלנו: משהו שבטבעו פשוט ונאמן לחוקי החיים, נתפרש בעינינו כמסתורי ומעט חשוך. כאן, הפחד הוא דימוי בראשנו בלבד; כל יצור חי בשלום עם האחר, ויופי אפל מופיע רק במבט.
אנאבלה - רביד רויטמן
מציירת בעיקר באקריליק ושמן על קנבס, ומתמקדת בציור סוריאליסטי סמלי שנוגע בחיים דרך נוכחותו של המוות, לא כמשהו מנוגד להם, אלא כחלק טבעי מהם. בעבודות שלה מופיעים שלדים, עצמות וסמלים של מוות לצד רגעים של יופי, רוך וחיים. דווקא מהמקום החשוך יותר מנסה ליצור תחושת נשימה, דופק ותנועה. הציור שלה נובע בעיקר מתחושה ואינטואיציה. אנאבלה לא מחפשת להעביר מסר חד-משמעי, אלא לבנות עולם רגשי ושקט, כזה שאפשר להרגיש בתוכו משהו אישי. חשוב לה שהצופה לא רק יסתכל על העבודה, אלא ירגיש בה משהו חי. לא דרך רעש או דרמה, אלא דווקא דרך השקט.
מציירת בעיקר באקריליק ושמן על קנבס, ומתמקדת בציור סוריאליסטי סמלי שנוגע בחיים דרך נוכחותו של המוות, לא כמשהו מנוגד להם, אלא כחלק טבעי מהם. בעבודות שלה מופיעים שלדים, עצמות וסמלים של מוות לצד רגעים של יופי, רוך וחיים. דווקא מהמקום החשוך יותר מנסה ליצור תחושת נשימה, דופק ותנועה. הציור שלה נובע בעיקר מתחושה ואינטואיציה. אנאבלה לא מחפשת להעביר מסר חד-משמעי, אלא לבנות עולם רגשי ושקט, כזה שאפשר להרגיש בתוכו משהו אישי. חשוב לה שהצופה לא רק יסתכל על העבודה, אלא ירגיש בה משהו חי. לא דרך רעש או דרמה, אלא דווקא דרך השקט.
