70mg of Lies
דמות ילדות מוכרת הופכת לסמל של הישרדות מודרנית. ״70 מ״ג של שקרים״ עוסק בתלות השקטה שמסתתרת מאחורי תפקוד, פרודוקטיביות והצורך להיראות מאוזנים רגשית. האסתטיקה הקריקטוריסטית והצבעונית מתנגשת עם מציאות של התמודדות כימית, שבה ריכוז, יציבות ותפקוד מגיעים לעיתים על חשבון אותנטיות. מאחורי הצבעים הבוהקים והתמימות המוגזמת מסתתר דיוקן של תשישות המחופשת לחיים רגילים.
מוריאל אלמליח
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שעבודתה נעה בין אקספרסיוניזם מופשט, דימויי פופ אפלים וסמליות רגשית טעונה. באמצעות אקריליק על קנבס, היא חוקרת נושאים של זהות, נוסטלגיה, מתח רגשי והישרדות פסיכולוגית מודרנית דרך צבע, מחווה, עיוות וניגודיות. העשייה שלה מאזנת בין ספונטניות לריסון — ונעה בין קומפוזיציות צפופות וסוחפות לבין עבודות מינימליסטיות ושקטות יותר, המושפעות מאקספרסיוניזם מופשט וממבנים מוזיקליים. הן בעבודות האבסטרקט והן בעבודות הפיגורטיביות, דימויים מוכרים מקבלים פרשנות חדשה דרך שכבות רגשיות כהות יותר, כאשר אייקוני ילדות, סמלים תרבותיים וצורות מוכרות הופכים לביטוי של תפקוד, תלות, תשישות ושינוי. בהשראת ילדותה בחוף השנהב, עבודותיה של אלמליח נושאות גם עקבות של זיכרון, סיפור תרבותי ומטען רגשי בין־דורי — לעיתים דרך פלטות צבעים עזות, צורות מצומצמות ושפה חזותית בהשראה אפריקאית. כאוטודידקטית הפועלת מתוך אינטואיציה, אלמליח מתייחסת לציור כאל פעולה אינסטינקטיבית ופיזית — המונעת על ידי קצב, רגש והמתח שבין פני השטח למה שמסתתר מתחתיהם.
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שעבודתה נעה בין אקספרסיוניזם מופשט, דימויי פופ אפלים וסמליות רגשית טעונה. באמצעות אקריליק על קנבס, היא חוקרת נושאים של זהות, נוסטלגיה, מתח רגשי והישרדות פסיכולוגית מודרנית דרך צבע, מחווה, עיוות וניגודיות. העשייה שלה מאזנת בין ספונטניות לריסון — ונעה בין קומפוזיציות צפופות וסוחפות לבין עבודות מינימליסטיות ושקטות יותר, המושפעות מאקספרסיוניזם מופשט וממבנים מוזיקליים. הן בעבודות האבסטרקט והן בעבודות הפיגורטיביות, דימויים מוכרים מקבלים פרשנות חדשה דרך שכבות רגשיות כהות יותר, כאשר אייקוני ילדות, סמלים תרבותיים וצורות מוכרות הופכים לביטוי של תפקוד, תלות, תשישות ושינוי. בהשראת ילדותה בחוף השנהב, עבודותיה של אלמליח נושאות גם עקבות של זיכרון, סיפור תרבותי ומטען רגשי בין־דורי — לעיתים דרך פלטות צבעים עזות, צורות מצומצמות ושפה חזותית בהשראה אפריקאית. כאוטודידקטית הפועלת מתוך אינטואיציה, אלמליח מתייחסת לציור כאל פעולה אינסטינקטיבית ופיזית — המונעת על ידי קצב, רגש והמתח שבין פני השטח למה שמסתתר מתחתיהם.
