White Whirpool - מערבולת לבנה
תבליט מונוכרומטי שבו הלבן מחלק את הבמה עם צללים שנוצרו באופן טבעי מהטקסטורה והקמטים. למרות שהיצירה נצבעה כולה בלבן, המפגש בין אור לחומר מוליד גוונים כהים כמעט-שחורים, שמדגישים את התנועה הסיבובית ואת עומק המבנה. מערבולת שקטה שבה החומר עצמו מספר את הסיפור — ללא צבע, רק דרך האור, הנפח והמרקם.
לינה אוקס
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
