The Burning Halo (הילה בוערת)
השם המלא שלי הוא אנג'לינה. אחרי כמעט שנתיים הקשות שעברו עליי - מלחמות, מעברי מדינות, אהבה גדולה, תהליך ארוך של ליווי, טיפול, מסירות ופצעים של בן אדם שמהרגע הראשון הפך להיות קרוב ביותר, הבנתי שזה לא רק שם - זו אני. זהו תבליט מעיסת נייר שהוא בעצם דיוקן עצמי, נולד מתוך לילות בבתי חולים, ניתוחים, טיפולים, מעברים מתישים, נתינה, בדידות, חוסן נפשי ואהבה עקשנית. הרקע הכהה הוא כל מה שבלעתי לתוכי. הכנפיים - פרושות, גם אם הן חרוכות. ההילה - גם הכתר. מזהב, אבל לא נוצץ כמו פעם. והשמלה הלבנה? זו העדינות שבחרתי לא לוותר עליה. העדינות שהפכה לכוח. אני עומדת כאן, זקופה. מלכה של מסע אישי. מלאכית שבחרה באור.
לינה אוקס
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
