רסיסי שלווה - Fragments of Calm
בין גלים של כאוס ורגש נולדה היצירה הזו - תבליט מעיסת נייר ושאריות צבעי אקריליק. החלק הצבעוני נושא בתוכו את כל הכאב, הפחד והאכזריות שבעולם - מלחמות, חוסר הבנה, ואנשים ששכחו להיות אנושיים. אבל דווקא מתוך השבר והכאבים נולדת היצירה. הצבעים מתפרצים, ומוציאים ממני חיים ורגש דרך הידיים. הצד באפור מסמל את הים - המקום שבו אני נרגעת, נושמת, מוצאת שקט. ובכל זאת, גם בתוך השלווה מסתתר שחור - תזכורת לכך שהעולם לא מושלם, ושגם בתוך האור תמיד קיים צל. כמו במערכת היחסים שחוויתי שבה הים והחול נפגשים, נוגעים זה בזה, אבל לעולם לא מתאחדים באמת.
לינה אוקס
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
נולדה באוקראינה וגדלה בין שני עולמות – עולם של זיכרון וגעגוע, ועולם חדש כאן בישראל. שתי מלחמות, שם וכאן, נגעו בחייה כמעט בו-זמנית. משפחתה נשארה באוקראינה, והיא מצאה את עצמה לבד מול מציאות רועשת, מתפוררת, שמביאה איתה כאב, פחד, אך גם צורך ליצור. מתוך המציאות הזאת נולדה הסדרה שלה “קווי החזית הפנימיים״. יוצרת תבליטים ופסלים מעיסת נייר, חומרים ממוחזרים ושאריות צבעים שנאספו מהפלטות שלה. כל שכבה בעבודותיה היא חלקיק של מחשבה, תפילה, או זיכרון. העיסוק שלה בטקסטורה הוא ליבה של השפה שלה – כל חריץ, בליטה או סדק הוא עדות לזמן, לרגש, ולמגע אנושי. עבורה, אמנות היא הדרך להפוך את הכאוס לצורה, את הכאב לחומר, ואת השבר ליופי.
